קפלן נ' את עוז בע"מ

פסק דין

התובע רכש ביום 12.5.10 רכב משומש מהנתבעת, העוסקת במסחר במכוניות משומשות.

לטענת התובע, הוא שילם עבור רכישת הרכב סך של 92,000 ₪, כאשר סך של 85,000 ₪ שולם בשיק וסך של 7,000 ₪ שולם במזומן.

עוד טוען התובע, כי במועד רכישת הרכב מסרו לו נציגי הנתבעת, כי הרכב חדש, ועבר פחות מ- 1,000 ק"מ ויש בו רק פגיעה אחת בגין תאונה בה נפל על גג הרכב עץ. נציגי הנתבעת טענו בפניו כי שווי הרכב הוא 110,000 ₪ אך בשל היותו רכב ליסינג והתאונה הנ"ל יורידו את המחיר.

לגרסת התובע, בעת שהגיע לקבל את הרכב שאל אם יש צורך לערוך בדיקה של הרכב במוסך אולם נאמר לו כי אין כל צורך הואיל והרכב כמעט חדש ועבר פחות מ- 1,000 ק"מ. כן נאמר לו כי מכיוון שהרכב כעת בשטיפה ולאחר מכן בתיקון פגמים קטנים אין אפשרות לשלוח הרכב לבדיקה. בנוסף נטען בפניו כי הרכב עבר כל מיני בדיקות כי הרכב חדש ולכן אין צורך בבדיקה מיוחדת במוסך.

לאחר רכישת הרכב, ולנוכח נזילות בגג הרכב, הגיע התובע לבית העסק של הנתבעת וביקש לתקן הרכב, אך הנתבעת לא עשתה כן. התובע הפנה את הרכב לבדיקה אצל שמאי, אשר קבע בחוות דעתו כי קודם למכירת הרכב לתובע, סבל הרכב מירידת ערך של 54%. מחירו של הרכב היה אמור לעמוד על סך של 97,099. ירידת הערך, בעת מכירתו לתובע, עמדה לטענת התובע על סך 52,433 ₪.

התובע טוען כי הנתבעת הטעתה אותו בעת מכירת הרכב וכן כי לא פעלה בהתאם לחובת הגילוי המוטלת עליה. לטענת התובע, חרף הסעיף בחוזה הסטנדרטי עליו הוחתם לפיו כביכול בדק את הרכב במכון או במוסך, הרי שכך לא נעשה ובפועל הנתבעת לא אפשרה לו לעשות כן קודם לקבלת הרכב לידיו.

התובע הגיש חוות דעת של שמאי רכב. בחוות דעתו מפרט השמאי את מחירו של הרכב בהתחשב במחיר המחירון, שנת הייצור ומספר הקילומטרים שעבר. כמו כן, נערכת הפחתה בגין היותו רכב מליסינג. ערכו של הרכב, בהתחשב במרכיבים אלו, עומד על סך של 97,099 ₪.

בבדיקת הרכב מצא השמאי ליקויים רבים וחמורים ובכלל זאת: עיוותים חמורים מאד בגג, עיוותים במשקוף עליון ימין ושמאל לגג, עיוותים בעמוד אמצעי שמאלי, קרע בחיבור קורת רוחב קדמית צד ימין, כנפיים אחוריות ימין ושמאל רוויות בחומר לתיקון נזקי פח, כל הרכב עבר צביעה כללית, רווי חלקיקים שקעים ובליטות, חדירת מים דרך שמשה אחורית, עיוותים בדלת נהג, שמשה דלת נהג חליפית.

להערכתו של השמאי, סך ירידת הערך בגין הליקויים האמורים עומד על 54%.

הנתבעת טענה בכתב ההגנה, כי הרכב נמכר במחיר 85,000 ₪. הרכב נמכר במחיר האמור לנוכח העובדה כי היה לאחר תאונה.

הנתבעת טוענת כי היא מציגה עצמה כעסק לממכר מכוניות משמשות אשר עברו תאונה.

עוד טוענת הנתבעת כי היא רכשה את הרכב, לאחר תאונה, בסך של 61,000 ₪ והשקיעה בשיפוץ הרכב סך של 20,000 ₪. לפיכך, אין כל בסיס לטענת השמאי מטעם התובע לירידת ערך כה גבוהה.

לטענת הנתבעת, לתובע ניתנה אפשרות לבדוק את הרכב אך הוא נמנע מרצונו לעשות כן. כן נטען, כי לתובע נמסר שהרכב לאחר תאונה.

לעניין ערכו של הרכב הנתבעת טוענת, כי מחירו של רכב דומה עמד על סך 108,843 ₪, בהתחשב בשנתון הרכב, היותו רכב מליסינג, מספר הקילומטרים, יד ראשונה ועם גג נפתח. לפיכך, הסכום ששילם התובע בסך 85,000 ₪ היה סביר וראוי.

מטעם התובע הוגשו תצהירי עדות ראשית של התובע וכן של אחיינו, אשר הגיע עימו לרכוש את הרכב מהנתבעת. כמו כן, התובע הסתמך על חוות דעתו של שמאי הרכב.

הנתבעת הגישה תצהיר עדות ראשית של מנהל הנתבעת. אולם, העד מטעם הנתבעת לא התייצב למתן עדות בבית המשפט. לפיכך, לא ניתן היה להסתמך על התצהיר שהוגש.

במסגרת שמיעת הראיות העידו ונחקרו בחקירה נגדית התובע, אחיינו והשמאי מטעמו.

בעדותו בבית המשפט מסר התובע, כי נאמר לו שיש מכה קטנה בחלון הרכב, אך לא נאמר לו שהרכב עבר תאונה קשה. התובע הבהיר, כי נציגי הנתבעת הצביעו על מכה ברכב ומסרו לו כי זו נובעת מנפילה של עץ על הרכב. לדבריהם, מדובר במכה קטנה. העד מטעמו של התובע, אחיינו אשר התלווה אליו לקבלת הרכב, מסר גרסה דומה בעדותו.

התובע ואחיינו העידו גם ביחס לתשלומים ששולמו על ידי התובע עבור הרכב, כנטען בכתב התביעה.